עשור ל''בית להיות'' בחולון 

מסתיים לו עשור של עשייה חינוכית וקהילתית במרכז שהוא לב פועם , עם עשייה מתחדשת . מסתיים לו עשור של מסע אנושי הנכנס אל ליבות ניצולי השואה אשר זכו וזוכים לא רק לתשומת לב ויד מלטפת. הם זכו וזוכים להיות חלק ממפעל חינוכי המשפיע וחודר אל תודעת כל ילד בחולון. ביסוד בית " להיות " היא הרוח האנושית המבקשת לקחת את זיכרון השואה ולעשות בו כחומר ביד היוצר , מקור לטיפוח המורשת האנושית , על יסוד לקח התקופה הנוראה של רצח חפים מפשע .

בית " להיות " , במחיצתו זכיתי להיות מחצית מתקופת חייו, הינו מעשה יצירה . מעטים מאד מאנשי החינוך יכולים להביט לאחור ולומר לעצמם ולסביבתם : " עשיתי מעשה " " אני מצליחה להשפיע " . לחדור בדרך הלא סלולה אל ליבות הילדים , ההורים , הדור המחבר וניצולי השואה עצמם . את זאת יכולה ציפי קיכלר לומר לעצמה היום . לא עוד הבזק של אופנה בחינוך , גם לא פרויקט שימיו קצרים .

הבית וכל תכניו הם ההוכחה כי לא צריך אמצעים מפליגים ולא צריך היכלות שן ושיש , כדי לעשות מעשה של ממש בחינוך . הבית הוא ההוכחה כי גם באמצעים צנועים מאד , במבנה של גן ילדים של פעם , אפשר לבסס תודעה ותובנה נכונה ובריאה - כיצד להתייחס אל זוועות העבר. כיצד למנף את התובנות האלה ובעזרתן , עם אופטימיות , לבנות ולחזק את הזהות היהודית והישראלית של הדור הצעיר .

לא מכבר שוחחתי עם הסופרת יוכי ברנדיס על ספרה " מלכים ג' " , וכיצד היא נבנית מהתנ"ך כמקור השראה לכתיבה שלה . להבדיל , גם אירועי השואה צריכים להילמד ולהיחקק בזכרוננו כמקור לבניית תודעה של העתיד. "בית להיות" הוא המקום שאימץ את הרעיון הזה , וחצב בסלע כדי לקדמו.

כיתות , כיתות , מכתה א' ועד יב' , וגם חיילי צה"ל , מגיעים אל הבית מזה עשור שנים . הילד חווה חווית שאלת השאלות והפקת הלקחים . הוא איננו מגיע כדי לשמוע דברי עדות בלבד . מעבר להזדהות עם דמויותיהם של הניצולים חברי הבית , הוא שותף לדיון פתוח על מהות ומשמעות האירועים הנוראים שקרו . סיפורי הניצולים הם הטקסט המכונן עליו נשענת התובנה הנבנית אצל הילד.

לא פחות חשובה היא פעילות הדור השני לניצולי השואה.



אבינועם גרנות
ראש מינהל החינוך

( לקראת אירוע העשור החל ב 08 .9 .23 )